מגוון אטרקציות בחבל בנימין

טרקטורוני שילה: לא רק אדרנלין
שילה

 שמשון סיטרין הוא איש שטח. בילדותו גדל עם סוסים בחווה של אביו, אך כבר שם התחבר לנהיגה על טרקטורונים. "אני לא איש של מילים", הוא אומר. "בואי נצא לנהיגת שטח, כדי שתוכלי להתרשם מהרכב ומהאזור". אלה צוהרי יום קיץ חם, והציפיות שלי, אם להודות על האמת, לא ממש בשמיים. אבל אני ושמשון יוצאים לדרך עם "טרקטורוני שילה".

כבר ביציאה מהיישוב יורד שמשון מהכביש הסלול לשביל עפר צר ותלול, על כל המשתמע מכך. האדרנלין מתחיל לעלות, ואני מתחילה להבין שנכנסתי להרפתקה. שמשון נוהג בביטחון מלא ובלי פחד, ומסביר לי על הנוף הנשקף מכל כיוון. שבילי העפר רבים, ואין אחד שאותו לא חקר. אני מחזיקה חזק בידית שלצד הדלת, ושמשון ממשיך בנהיגה בשטח כאילו הייתה דבר של מה בכך. "מעניין איך נראית נהיגה כשאתה נוהג לבד", אני מתפעלת, ולא מורידה את היד מהידית. "אה", הוא צוחק, "הרבה יותר מהירה".

לכתבה המלאה באתר תיירות חבל בנימין, לחצו כאן

טרקטורוני שילה



-----

סוף הדרך: צימר עם נוף בקצה דולב
דולב

יש הרבה מה לראות והמון מה לעשות, לא הגיע הזמן שיהיה פה גם איפה לישון? כך נולד הצימר סוף הדרך

הדרך אל דולב ממחישה יותר מכול עד כמה יש לטבע מה להציע בחבל בנימין. הכביש המתפתל מחלמיש פתח בפנינו חלון לנוף של מרחב דולב-טלמונים ונתן לנו את התחושה של נסיעה גלילית, באזור של טבע נקי, אבל במרחק נגיעה מהבית.

הצימר מצויד כראוי בכל המכשירים והמתקנים הרצויים. בחצר תוכלו למצוא גם נדנדה ושולחן משפחתי גדול לארוחות באוויר הצח שיש למקום להציע. אם אתם בעניין של עבודה קשה תוכלו למצוא מנגל, מעשנת ופויקה, שמחכים רק לכם. אם באתם לא מצוידים, מול הבריכה, רגע לפני שאתם גולשים לצימר, ממוקם הסופר של היישוב, כך שתוכלו לסגור את הפינה.

ביחידה הזוגית הלינה היא בקומת גלריה, חוויה שמעצימה את תחושת הרומנטיות והחופש.

לעומת זאת, ביחידה המשפחתית מיועדת קומת הגלריה לילדים והלינה שם היא על גבי מזרנים, ליצירת חוויה וקרבה בין הילדים, שמבחינה פרקטית מאפשרת גמישות ופתרון קל עבור משפחות ברוכות ילדים. ההורים יסתדרו בחדר נפרד ומצויד בקומה התחתונה.

לכתבה המלאה באתר תיירות חבל בנימין, לחצו כאן

צימר סוף הדרך



-----

בית קפה בד בבד: גם האוכל וגם הנוף
חורש ירון

בית קפה הפך למוסד תרבותי בסיסי בישראל ולחלק בלתי נפרד מתרבות הבילוי של כולנו. אבל איך מתחברים בית קפה ובית בד ומדוע הם מושכים אליהם גם מקומיים וגם תיירים? ביקרנו במקום כדי לפענח את החידה

כמה צעדים מהרכב ותהיו בצל קורותיו של קפה בד בבד. עוד לפני התפריט, קחו רגע נשימה והביטו סביב. הרי מערב בנימין מונחים לפניכם וחושפים עד כמה חבל הארץ הזה טבעי, ארצישראלי, שקט. למעט כמה מחצבות באופק, הטבע כאן כמעט לא מופר. הנוף שנפתח בפניכם יפתח לכם גם את התיאבון, והוא זה שגרם לאהוביאל נזרי, הבעלים החדש יחסית במקום, להחליט שהוא רוצה את המקום לאחר שלוש דקות של ביקור בו.

האוכל שיוגש לכם במקום הזה הוא בהשראת המטבח האיטלקי, אך בתרגום ים תיכוני שלו. אפשר לקרוא לזה פיוז'ן, ואפשר לקרוא לזה: "הלב של אהוביאל ייקח אתכם לטיול קולינרי עם הרבה אהבה". אם חששתם שבמסעדה, שנמצאת על שביל שיוצא מדרך צדדית, לא יפנקו אתכם במנות גדולות, אז אתם יכולים להפיג את החשש. המנות נדיבות ומוגשות בפשטות, שקולעת לטעם הישראלי של תושבי האזור והתיירים.

לכתבה המלאה באתר תיירות חבל בנימין, לחצו כאן

קפה בד בבד



-----

מענית אמנות בזכוכית: צבעוניות מתפרצת
קידה

הזכוכית היא חלון הראווה של מענית אבל הסיפור האמיתי של מענית אמנות בזכוכית הוא סיפור על יצירה, יוזמה, אמונה וחזון, וגם נכונות ללכת עם הלב

הכניסה לסטודיו של מענית אמנות בזכוכית ביישוב קידה קצת מבלבלת: מצד אחד דלת זכוכית בפרופיל בלגי, ומאחוריה עולם צבעוני שקורא לך להיכנס ולגלות את מה שנמצא בתוכו. העניין הוא שמאחוריך, מזמין לא פחות, נוף הבקעה, הרי הגלעד ושפך נחל יבוק. הנוף הזה גורם לך להבין שאם יש מקום שבו ניתן למצוא מוזה, מענית קבעה בו את הבית שלה – ואנחנו עוד הגענו ביום שבו הראות מוגבלת.

בכניסה עצמה מוצגות צלחות הגשה, מגשים, קעריות, מזוזות, תכשיטים ודברי יצירה מזכוכית צבעונית המזכירה לנו גלריות בחו"ל. נכנסנו לסטודיו והתיישבנו. על השולחן שכבו חמישה לוחות זכוכית בצבעי כחול, תכלת, ירוק וירוק בהיר, ואנחנו כבר התאהבנו. יש משהו בצבעים האלו, במיוחד כשהם מגיעים בזכוכית, על המרקם והצלילות שלה, שגורמים לרגש להתעורר. אולי זה געגוע, אולי זה הרצון לראות משהו ייחודי בעולם משוכפל שנמכר באיקאה, ואולי, כמו שמענית אומרת, חומר גלם יכול פשוט למשוך אותך.

לכתבה המלאה באתר תיירות חבל בנימין, לחצו כאן

סטודיו מענית



-----

אוויר פסגות: טעימת שני יינות של יקב פסגות
מרכז המבקרים "נחלת בנימין"

טעימה של שני יינות, לבן ואדום, מבית יקב פסגות, חושפת מה באמת עושה הטרואר המורכב של ספר המדבר לגפנים ומה קורה כששני זני ענבים לבנים סותרים מוצאים את עצמם באותו הבקבוק

על הגבעות שעל גביהן שוטטו שאול ויהונתן, אפשר לפגוש ביצירה ישראלית קולינרית מקורית ומודרנית לחלוטין. לביתה של היצירה הזו קוראים יקב פסגות. היקב נמצא בבנימין, בסמוך ומצפון לירושלים, וסיפורו מתחיל בעורך דין. יעקב ברג עסק במשפטים, אבל קיבל מחמאות מחבריו ומבני משפחתו דווקא על היין שהפיק במקום. החיבור אל הקרקע והרצון לפנות מהדרך המשרדית אל דרך ישראלית-שורשית יותר הביא אותו לאתר מערה על ההר בפסגות, וליישן שם את היין שהחל לייצר באופן סיסטמטי יותר.

ההבנה העמוקה של יעקב ברג בייצור יין התחברה עם הטרואר הייחודי של האזור. הגפנים בסביבת היקב – שמהוות את המקור העיקרי של ענביו, עובדות קשה במיוחד: הענבים גדלים בגובה רב, למעלה מ-900 מטר, בסביבה יבשה של ספר המדבר, על קרקע סלעית ובמנעד טמפרטורות גבוה במיוחד של ימים חמים ולילות קרים ביותר. התוצאה היא בצירים מאוחרים, פוטוסינתזה אטית וסוכרים שנשמרים היטב בתוך הענב.

לכתבה המלאה באתר תיירות חבל בנימין, לחצו כאן

יקב פסגות



-----

בקתה בכרם: נופים הם לפעמים געגועים לצימר
אש קודש

אומרים שהדעה שלנו על אדם נקבעת בשש השניות הראשונות למפגש. זה נכון גם לבתים. שש שניות אחרי שנכנסים לחדר במלון או לצימר, תימצאו באחד משני המצבים הבאים: חיוך טיפשי על השפתיים; מצח מקומט המשקף מחשבה של "לא נורא, זה רק ללילה". מבחינה זו אתם יכולים להיות רגועים: כמה שניות לאחר שפתחתי את דלת הצימר בקתה בכרם, התפשט חיוך טיפשי על פניי. עכשיו נחזור להתחלה.

בקצה אש קודש ניצב משמאל לכביש בית עץ שבהחלט יכול להיות הפינה החמה שלכם ל-24 שעות או יותר – תלוי כמה שקט אתם מחפשים וכמה זמן יש לכם. לכשתצאו מהחניה הפרטית יוליך אתכם שביל אבן מרוצף ברצועת אבני טוף אל דק עץ עם שלוש מדרגות. מימין ערבה בוכייה שמתחילה לתת את מופע הלבלוב שלה בעונה זו, דלת עץ משמאל, ונכנסים פנימה. וכאן נכנס עניין החיוך הטיפשי. הוא נבע ממפגש עם קיר עץ שבו קבועים שלושה חלונות ארוכים שמבליטים את הנכס היקר ביותר של אש קודש: הנוף.


לכתבה המלאה באתר תיירות חבל בנימין, לחצו כאן

צימר בקתה בכרם


-----

סבונטו: ניחוחות של טבע ואהבת אדם
כוכב השחר

בתוך נופי הבראשית של בנימין, ביישוב כוכב השחר, ניצב לו מפעל לסבונים טבעיים עשירי ניחוחות ובריאות. אבל מה שמעניין באמת הוא לא הרכיבים הייחודיים והמפתיעים שבסבונים, אלא סיפורו של היזם שמאחורי הסבון – שלמה קשת, המעסיק במפעל עובדים בעלי צרכים מיוחדים

יש משהו לא טבעי בסבונים טבעיים. נסו להיזכר לרגע היכן פגשתם לאחרונה ניחוחות של סבוני שמנים או צמחים טבעיים. בקניון, נכון? בתוך חנות אורבאנית מעוצבת למשעי וממותגת להפליא המציעה "חבילות פינוק" ריחניות במיוחד לחג התורן. הדיסוננס בולט: הטבעי והלא טבעי מתנגשים חזיתית.

ואולם, בנסיעה המתעקלת בין הרים ובקעות, זו שמובילה לכוכב השחר שבבנימין, מקום מושבו של מפעל הסבונים "סבונטו", הכל מסתדר בראש. אווירת טבע בראשיתי, רגבי אדמה עשירים שפרושים בצדי הדרך ונופי ים המלח המתבלים את האווירה – כל אלו מסתדרים היטב עם סבונים טבעיים ושמנים עשירי ניחוחות של טבע, אותם ניתן להריח עוד הרבה לפני שנכנסים לסיור במפעל.


לכתבה המלאה באתר תיירות חבל בנימין, לחצו כאן

סבונטו


 

תיירות בנימין

GO – המגזין של בנימין www.gobinyamin.org.il


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות