המדריך ליציאה מהמינוס

1.  נקודת ההתחלה – הסוד של הפלוס שקל אחד

אפילו פלוס של שקל אחד בחשבון יביא אתכם למעגל העושר, ואילו מינוס של שקל אחד ימקם אתכם במעגל העוני. גם פער שלילי של 1000 ₪ בין ההכנסות להוצאות שנראה למשפחה כמינוס קטן של 2000 ₪ בכל חודש – יביא את המשפחה תוך שנה למינוס של 12,000 ₪  שזה -60,000 ₪ ב5 שנים. לעומת זאת, פער חיובי של 1000 ₪ בכל  חודש יביא לכיוון ההפוך, של 12,000 ₪ בשנה ו 60,000 ₪ ב5 שנים. וזה עוד מבלי להתחשב בריבית ובריבית דריבית. 

אל תמעיטו בפערים הללו, האיזון הוא הבסיס לתחילת היציבות הכלכלית. 

פעמים רבות, פקיד הבנק יתקשר ויציע לנו הלוואה לשנה או אפילו  לשנתיים דהיינו 12-24 תשלומים, וכך יתווסף להוצאה החזר הלוואה חודשי של מעט יותר מ500 ₪ וכך הפער בין ההוצאות להכנסות יגדל ל1500 ₪. (ה1,000 הקבועים שלנו בתוספת החזר החוב).

כיוון שלא הצלחנו קודם לסגור פער של 1,000 ₪ אזי כעת הפער  הוא 1,500  ₪ מידי חודש שיצטברו לחוב של קרוב ל 20 אלף שקל נוספים (12*1500 פלוס ריבית), כשעודנו משלמים את ההלוואה הקודמת. ההחזר החודשי להלוואה הנוספת ל24 חודש יגיע לכמעט 1000 ש"ח, וביחד עם ההלוואה הראשונה ההחזר החודשי להלוואות יעלה ל1500 ש"ח והפער בין ההוצאות להכנסות יגדל לכמעט 2,500 ש"ח בחודש. 

כך אנו נכנסים למעגל העוני של הגדלת ההלוואות, והשכר הנטו שלנו יקטן עוד ועוד בשל החזרי החובות התופחים כדי להשיב בכל פעם הלוואה גדולה יותר. 

אז מה עושים? 

2. השפעות זרות בקבלת החלטות כלכליות.

המינוס הוא רק תסמין להתנהלות הכלכלית שלנו, אנו מבינים שהמינוס נובע מההתנהלות שלנו, ששורשיה הם בתרבות שאנו מכירים וביכולת שלנו להציב גבולות. ישנם גורמים רבים המשפיעים על ההחלטות הכלכליות:

עולם של שפע ופרסומים – החברות משקיעות הון רב בכדי לגרום לנו לקנות יותר, תרבות השפע, הצבעים, הריחות ואין סוף פיתויים עוטפים אותנו בבואנו לקנות. כל מודעה, שלט או אפילו התאורה בסופר, חושבה ותוכננה כיצד "לדחוף" לנו מוצרים, המוזיקה והעדר השעונים ממרחבי הקניות שלנו  מתוכננים כדי לגרום לנו לאבד את תחושת הזמן בקניות. 

הרגלים מהמשפחה ממנה באנו – גורם נוסף הוא ההרגל מהמשפחה ממנה באנו, יחס לכסף של "לחיות  את הרגע" וכו', למשל. אצל משפחות רבות אם לא מוציאם אלפי שקלים בקניות והמקרר לא "מפוצץ", או אם לא מעמיסים על השולחן בכל ארוחה מלא אוכל "כמו שצריך", זה נתפס כאילו אין מה לאכול חלילה, מה גם שפעמים רבות גם הרבה מהאוכל נזרק. 

אני אישית ייעצתי לזוג שסיפרו לי שרק עלות היין על השולחן בהם אירחו בני הזוג חברים בביתם, הגיעה לקרוב למאות ואלפי שקלים בכל שבת, ליין בלבד. 

התנהגות ומוסכמות חברתיות – דוגמא אחרת, יש משפחות שבהם יש נושאים שפתאום בהם "לא עושים חשבון", למשל מתנות, כל אירוע ולכל ילד רוכשים מתנות יקרות, או בכל חג חייבים ממש לקנות סט בגדים שלם לכל אחד מבני  המשפחה, או שכל יום הולדת חייב לעלות אלפי שקלים. 

כסף קל – כל ההשפעות הסביבתיות הללו מתעצמות עוד יותר כאשר הם מתחברות עם הזמינות של הכסף שלנו היום, כרטיס האשראי, האפליקציות למיניהן, פריסת התשלומים וכו'. 

3. המינוס הוא איתות לבעיה שורשית יותר.

רמת חיים. השקיעו באיכות חיים, ורמת החיים תעלה. רוברט קיוסאקי בספרו 'אבא עשיר אבא עני' (ספר יסוד להבנת העולם הכלכלי!) – מספר איך גם בתקופה שבה הצליח להרוויח מנדל"ן, ידע לרסן את עצמו ולהשתמש ברכב שתאם באותה העת את רמת ההכנסה שלו ולא השתולל עם רכב פאר. זהו אחד מהסודות של העשירים, לדעת להתנהל לפי יכולתך, לדעת להציב גבולות לצריכה שלך (וכמובן להשקיע את הכסף בנכסים ולא בצריכה אך על זה כבר נדבר בהמשך). משפחה שתנסה להתמודד עם המינוס לפני שהגיעה להפנמה של התנהלות כלכלית נכונה, לפי רמת ההכנסות שלה, תמצא את עצמה במוקדם או במאוחר באותו מצב אם לא בבור גדול יותר כפי שהסברנו קודם. אז איך מתחילים? 

העלאת רמת החיים שלא לפי רמת ההכנסות שלכם, בין אם על ידי משיכת יתר או שימושי אשראי אחרים לצרכים שוטפים מביאה משפחות לחריגה בחשבון ולהוצאות גבוהות מהכנסות. מצב שכזה יגרום לפעולה הפוכה, שתביא אתכם בהמשך לירידה של כ20 % ברמת החיים ולירידה בעשירונים, וזאת בשל הימצאותכם ב"מעגל העוני". זכרו – העוגה מוגבלת! לא ניתן לקנות הכל ולצרוך הכל!

לעומת זאת, אם תשתמשו בכסף לערכים בהם אתם מאמינים יותר,  ותמעיטו בהוצאות עבור הערכים שפחות בחשיבות אצלכם, כך תוכלו להגיע לאיזון כלכלי, ואט אט רמת החיים גם תעלה. 

הקפידו על צרכנות נבונה. איך עושים זאת? 

שימו לב להבדל בין צורך לרצון – משפחות שיודעות לנהל תקציב, יודעות להבחין בין רצון לצורך. מה הכוונה? אני צריך לאכול, אך אני יכול לבחור / לרצות מה לאכול כדי לשבוע. למשל, כריך יעלה לי שקלים בודדים, ארוחה בדוכני המזון המהיר תעלה כמה עשרות שקלים. דוגמא נוספת, אני צריך להגיע לעבודה ואני יכול לרצות לעשות זאת באמצעות אופניים/ קארפול/ אוטובוס או רכב פרטי שסביר שיעלה יקר יותר. 

מצרכים ומוצרים – השתדלו לבסס את מזונכם בעיקר על מצרכים ופחות על מוצרים. מהם  מצרכים ומהם מוצרים? מצרך – אותו אנו צריכים. מצרכים אלו אותם דברים שנמצאים משקיות פחות מרשרשות, אנו צריכים אותם, חלב, ביצים, לחם, קמח, סוכר וכו', כיוון שאנו צריכים אותם ונקנה בכל מקרה – אז החברות פחות ישקיעו בנראות ורעש שעושה העטיפה, לרוב גם פחות ינפחו את השקית. מוצר – זהו מוצר מוכן, לרוב יגיע בשקית/ כלי מרשרש ומנופח ובשיטת הPUSH החברה מנסה לדחוף לנו אותו, ולגרום לו להפוך מעולם הצרכים שלנו, על ידי השפעה על הרצון שלנו. אלו נפחו את התשלום על הקנייה שלנו בקפיצות גבוהות. ובדרך כלל יספיקו לזמן קצר יותר.

מזומן – לאיפה נעלמו ה200 ₪? מאות ואלפי שקלים בחודש נוזלים לנו מהכיסים בצורת מזומן. בקרב משפחות שליוויתי, בין 10-20% מההוצאות לא היו מוסברות. שימו לב למזומן. 

מזון וביגוד – לא רק קוקה קולה וLevi's. החברות הגדולות משקיעות המון כסף ומחשבה כדי לגרום לנו לקנות דווקא את המותג שלהן, אך לא פעם המתחרים הזולים נמצאים כטעימים וטובים לא פחות. נסו אותם.

4. התאמת התקציב לערכים החשובים לי.

הכינו רשימה של כלל ההוצאות, וסמנו את ההוצאות שחשובות יותר בעיניכם ומשקפות יותר את עולם הערכים שלכם, ממילא, אלו שלא בחרתם, הם הוצאות שבהם תוכלו לצמצם כי אינם מחזקים אתכם וצמצום בהם לא יקשה על חייכם כמו צמצום בהוצאות שתואמות את  הערכים שלכם, או מה בעצם חשוב לכם בחיים. 

התקציב הוא המנוע של כל התהליך הזה ולכן חשוב מאוד להשקיע בו מחשבה ומאמץ עד שנגיע לפלוס של שקל אחד, לדוגמא אם ההכנסות  הן X ₪, אז ההוצאות בתקציב חייבות להיות לפחות 1 פחות X. אם קשה לכם לבדוק את עצמכם באופן חודשי, אני ממליץ לכם לקחת את התקציב החודשי שקבעתם ולהשתמש בו ברזולוציה שבועית, דהיינו לחלק אותו לתקציב שבועי (ליתר דיוק ל4.3 – שזה בערך מספר השבועות בשנה לחלק למספר החודשים). 

מהשכר נטו אני ממליץ להפריש 10% לחסכונות או לעת עתה לסגירת המינוס ובהמשך לחיסכון, ועוד 3% לאירועים לא מתוכננים, כך שכאשר תגיע "מכה", קרי הוצאה בלתי צפויה, היא תהיה רכה יותר ונוכל להתמודד איתה בקלות רבה יותר. 

בתקציב ניקח בחשבון את כל ההוצאות המשפחתיות, כולל החגים, ביטוחים, תיקוני רכב ממוצעים וכד' כך שנחסוך לקראתם ולא נסחב אותם בתור חוב. 

 5. הגשימו את החלום-זה מתחיל בשינוי תרבות

ניסיתם פעם לשנות הרגל מסוים? נניח, לכתוב ביד שמאל, או לעמוד זקוף יותר, או אולי להחליט להתעסק פחות עם הנייד כדי לפנות זמן חשוב ויקר ליקיריכם? אם כן, אז וודאי אתם יודעים שלשנות הרגלים לוקח זמן, וכדאי לבוא מוכנים לכך ולהתמיד בשינוי למשך תקופה מסוימת. הניסיון מראה שיש צורך בלפחות 4 חודשים, כדי שהשינוי יהפוך להרגל. 

הסוד להצלחה – הגשמת החלום.

וודאי אתם שואלים את עצמכם, אם כך, זה מאוד קשה, איך נצליח בזה בכלל? איך אפשר לעבור את התקופה הזו של הצמצום? מטפסי הרים מרימים מידי פעם את עיניהם לפסגה, כשקשה. הם מבינים שהטיפוס ייקח זמן, זה תהליך, אך מידי פעם הם עוצרים את מלאכת הטיפוס, נושמים עמוק ומביטים אל על והנה היא שם, הפסגה, אותו יעד נכסף ממלא אותם בתקווה וברצון להמשיך בדרך. 

חשוב לזכור שאנו נמצאים במעגל של מינוס שהולך וחוזר, וכדי להתרומם מעליו, עלינו לקחת אויר ולתת לגל לעבור. אט אט הגלים יהפכו קטנים יותר ויותר, כי צמצמנו את ההוצאות השוטפות שמעמיסות על החשבון, כך שההלוואות והחיוב באשראי הולך וקטן – ומאפשר לנו עוד ועוד כסף כדי לחיות ולצאת לבלות. זו תהיה משימה קשה לדעת ש"אין מצב, לא יוצאים לחופשה במלון", יהיה קל הרבה יותר לשמוע "השנה לא נוכל לצאת לחופשה במלון, אך בשנה הבאה נוכל". אם כך, אז מרגיע לדעת שהעניין בהחלט אפשרי.