ישוב אשכולות (הר חברון)

ד.נ הנגב 3 מ. 90406
לשיתוף העסק

ישוב קהילתי -כפרי -חילוני בדרום הר חברון. הוקם בשנת 1982, כהאחזות נח"ל ואוזרח בשנת 1991 , היישוב מושתת על ערכי השיתוף והקהילה."
היום זה רק עשרים דקות מבאר שבע. אבל באותם הימים, שנה אחרי העלייה לקרקע באשכולות, המרחק היה הרבה יותר גדול. שלג, הצפות בכביש, מחסומי אבנים בכפר הבדואי הסמוך, רמאדין, כל אלו האריכו את הדרך לבאר שבע ובחזרה.

היאחזות אשכולות עלתה על הקרקע בז' בשבט תשמ"ב (31.1.1982), ונקראה בתחילה מצפה להב. השם אשכולות שניתן ליישוב על ידי ועדת השמות, הוא שם סמלי המציין את כרמי הגפן המצויים באזור. על עליית ההיאחזות נכתב באותם ימים בעיתון "במחנה נח"ל": "ממזרח לקו הירוק, על גבעה ממנה ירו הירדנים על קיבוץ להב הסמוך במלחמת ששת הימים, יושב מאחז אשכולות" (במחנה נח"ל, מאי 1982, עמ' 4). במשך כמעט עשר שנים ישבו במקום גרעיני נח"ל של הקיבוץ הארצי תוך שמזכירות הקיבוץ הארצי, כפי שכתבה לחברי הגרעין ששירת במקום, מנהלת "מאבק רצוף ועקשני על מנת לשחרר אתכם מן החובה שמטיל עליכם צה"ל" (במחנה נח"ל, ינואר 1983, עמ' 3).

בגרעין, שהתגבש בבאר שבע, במטרה לעלות לאשכולות ולאזרח את המקום היו חברות כשתים עשרה משפחות. חברי הגרעין החליטו לא להמתין לאזרוח הנקודה, ולעלות זמנית למחנה יתיר. הם היו הגרעין האחרון שאכלס את מחנה יתיר כמחנה זמני טרם העלייה לקרקע. במחנה יתיר שהו חברי אשכולות כחצי שנה, מאמצע שנת תשנ"א (1991), בעוד בממשלת יצחק שמיר נערכו דיונים סוערים באשר לאזרוח היאחזות הנח"ל אשכולות.

למרות שהייתה כבר החלטה להקים במקום יישוב, ביקשה הממשלה לשמור על איפול בנושא. בשל כך, עלו תושבי אשכולות הראשונים ליישובם באישון לילה, בליל כ"ו באב תשנ"א (6.8.1991). כמחצית ממשפחות הגרעין, שבאותה עת התגוררו כאמור במחנה יתיר, הכניסו ככל שניתן היה ממיטלטליהם אל תוך מכולות אשפה ירוקות של המועצה האזורית, בתקווה שלא להתגלות על ידי מצלמות לווין של מעצמות זרות. כך הגיעו ליישוב שבו היו רק המבנים הצבאיים של ההיאחזות.

במשך החודשים הראשונים, גרו שתיים ושלוש משפחות בדירה אחת, אכלו יחד בחדר אוכל משותף, וקיבלו כל הזמן סיוע מהמשפחות שנותרו מאחור, במחנה יתיר. רק לאחר כשלושה חודשים הגיעו קרוואנים נוספים והגרעין כולו עלה ליישוב.

בשנת תשנ"ב (1992) הגיע החורף הגדול של ראשית שנות התשעים, ופתאום נתברר שהדרך מאשכולות לבאר שבע איננה כה קצרה. ראשית, הכביש היה משובש, ולא פעם הוא נחסם בשל הצפות. שנית, השלג איים לנתק את היישוב מבאר שבע הסמוכה. אם לא די בכך הרי שבכפר הבדואי השכן, רמאדין, נערכו לעיתים מזומנות הפרות סדר שכללו חסימות כבישים.

הדרכים להתמודדות היו שונות. כאשר נתקעה מכונית בגלל הצפה בכביש, יצאו הנוסעים להזעיק עזרה מהיישוב הסמוך. לפני בוא השלג, חזרו כל התושבים הביתה, כדי שלא ייתקעו בבאר שבע. ובאשר לרמאדין - כאן היו שתי אסטרטגיות שננקטו במקביל. ראשית, ניסו תושבי אשכולות לפתח קשרים טובים עם שכניהם, ולמען מטרה זו ביקרו אצל המוכתר, ואף קיבלו הזמנות לחתונות שנערכו בכפר. במקרה שהדבר לא עזר, יצאו התושבים בשיירות דרך הכפר, ובמקרים קיצוניים אף נסעו דרך ד'הריה, בעיקוף גדול, כדי להגיע לבאר שבע.

השנים הראשונות זכורות כשנים טובות שבהן היישוב הקטן והמגובש קיים חיי חברה תוססים: בכל פעם שאחד קנה אבטיח, מייד ישבו אצלו כולם לאכול. כשהופיע כבש אבוד וחסר בעלים בין חצרות היישוב, נערכה חגיגת "על האש" המונית. בשנים הבאות היישוב גדל והתפתח, נבנו בו בתי קבע, וכיום חיות ביישוב כשישים משפחות, ועוד היד נטויה.

היום, הדרך לאשכולות עוברת בכביש נאה, העובר בין עצי אורן ירוקים, וממנו אפשר להגיע לבאר שבע בנוחות תוך עשרים דקות. הילדים לומדים במיתר ובבאר שבע, יוצאים לחוגים ביישובי המועצה, וההורים עובדים בבאר שבע, בקרית גת ובסביבה. בכיוון ההפוך משתמשים בכביש מדריכי הנוער של המועצה, המגיעים לערוך פעולות לילדים, והרב המקיים שיעור תורה שבועי בבית הכנסת שביישוב. בסוף שנות התשעים נסלל כביש נוסף מהיישוב, לכיוון מזרח, המחבר בין היישובים אשכולות ועומרים. בשל מגבלות ביטחון מונע צה"ל בשלב זה שימוש יומיומי בכביש זה.

היישוב, שקם באישון לילה ונאלץ להתמודד עם קשיי גישה בכביש למרות קרבתו הרבה לבאר שבע, הוא היום יישוב משגשג הפורח לאור השמש.
יצירת קשר עם ישוב אשכולות (הר חברון)
x עסקים קופונים TV מאמרים שירותים צור קשר