איך עוזרים למתבגר שלנו?

בס"ד

איך עוזרים לנער מתבגר לקחת אחריות? 

איך עוזרים לו להתמודד עם המציאות המורכבת שהוא ייתקל בה? 

אכתוב כמה קווים כלליים, ואח"כ אשתף אתכם בייעוץ שנתתי לילד שפנה אליי. 


כשנותנים לילד להחליט - הוא יותר לוקח אחריות על ההחלטה שלו, 

ויש יותר סיכוי שהוא יתמודד עם תוצאות ההחלטה בצורה מיטבית. 

אבל איך נותנים לו להחליט? הוא לא צעיר מדי? אין לו את כל הנתונים, הידע והמבט הבוגר על החיים כדי להחליט בצורה טובה...

אז ברור שזה תלוי מה עשיתם עד שהוא נהיה נער מתבגר...

תינוק - אנחנו מחליטים עבורו. לא נחכה עד שיגדל כדי לשאול אותו...

ילד - מתחילים לתת לו להחליט. 

נער בוגר - נותנים לו להחליט ובעיקר מייעצים לו. 

צריך לתת לילדים יכולת בחירה בחלק מהדברים, בעיקר בדברים שאין בהם נזק משמעותי / לאורך זמן - לתת להם להתמודד עם תוצאות הבחירה שלהם. 

לייעץ - כן. להחליט בשבילם - לא בכל דבר. בהדרגה, לתת להם להחליט יותר ויותר. 

כמובן זה משתנה בין ילד לילד, אבל זה הכיוון שיעזור להם להתבגר ולקחת אחריות על עצמם ולפעול במציאות בצורה שתקדם אותם.

ועדיין...

איך מייעצים להם? 

חשוב מאוד לשמוע מה הם! רוצים. להיות בצד שלהם. 

אל דאגה, יהיה שלב שבו אתם תגידו את המילה שלכם כהורים. 

נחלק את זה ליתרונות וחסרונות ונפרוס בפניהם את כל המידע שהם זקוקים לו כדי להחליט. 

אפשר בהחלט ללמד אותם את שיטת "ששת הכובעים של דה בונו". מומלץ! 

ועדיין, הרבה פעמים יהיו לנו שני טורים מלאים, זה מול זה, ויהיה קשה להכריע. 

כאן, נבקש מהם לתת ניקוד לכל דבר שהם כתבו. מה הכי חשוב לך? 


וזה הסיפור שהיה לי: 

נער רוצה ללמוד קורס ברפואה משלימה כשהוא עדיין בגיל בתיכון. 

הוא הרים טלפון, קבע פגישה לעצמו, הגיע למקום הלימודים [שהתפלא על הגיל הצעיר, אבל זרם] - ושאל במקום הלימודים את כל השאלות שהוא [ואנחנו] רצינו לדעת. 


סידרנו הכל בטבלת יתרונות וחסרונות, וראינו שבעצם יש כאן כמה דברים בסיסיים: 

1. הרצון לעשות משהו שהוא אוהב. 

2. צריך שתהיה בגרות נפשית כדי להצליח בקורס הזה. 

3. עומס ללמוד במקביל לבגרויות ולרפואה משלימה. 

4. התלבטות האם כדאי ללמוד את הקורס בשלב מאוחר יותר [עוד שנתיים] ואז להתחיל ולסיים אותו יותר מהר. 

5. כסף. העלות של הלימודים גבוהה לגיל שלו 

שימו לב. אל תחסמו את החלומות שלכם, בגלל כסף... 

לכן אמרתי לנער: עזוב רגע את הכסף. חוץ מזה - תדרג מה הכי חשוב לך! 

אחרי שהוא דירג - אמרתי לו: עכשיו תן לדבר שדירגת הכי גבוה - 10 נקודות. 

לשני בדירוג ומטה - אתה יכול לתת מקסימום 5 נקודות לכל אחד. 

אח"כ סיכמנו את הנקודות שיצאו - לפי דבריו - בטבלה. 

כאן גילינו שיש יתרון לצד מסוים. 

זה הרצון שלו! 


אחרי שראינו את הרצון שלו - גם להורים יש מה לומר. 

זה לא סותר. צריך לדעת מה הרצון שלו וגם מה הרצון שלנו. 

אח"כ - בשיטת WIN-WIN מוצאים את הדרך ששני הצדדים יצאו עם תחושת ניצחון. 

לדוגמה: "אנחנו רוצים שהלימודים לא ייפגעו. תרגיע אותנו, ותראה לנו בצורה מעשית מציאות איך זה קורה [הוא ילמד רק בערב, רק בשנה לא מאוד לחוצה וכדו'] - וקדימה הסתער על הגשמת חלומותיך." 

עכשיו - תבחר אם אתה הולך על זה על כל המשתמע מכך. 

ככה, ייעצנו לו ועזרנו לו לראות את כל הצדדים השונים של המציאות המורכבת, מצד שני - הוא החליט ולקח על עצמו אחריות לאחר שראה והבין מה נדרש ממנו. 

כשאנחנו עובדים בשיתוף פעולה לאורך השנים עם הילדים שלנו, אנחנו מרוויחים קשר טוב, הם שמחים לשתף אותנו בהתלבטויות שלהם, כי הם מבינים ורואים שהצלחתם - זה הדבר הכי חשוב לנו ואנחנו אוהבים אותם, רוצים בטובתם, וגם נייעץ להם כפי יכולתנו כדי שלא יפלו בדברים חמורים [על זה אולי אכתוב בנפרד] . 

יש עוד כיווני חשיבה ועצות בנושא. 

צרו קשר ובע"ה אעזור לכם! 

בהצלחה! 

עדיאל שרעבי

0528109501

עדיאל שרעבי

x עסקים קופונים TV מאמרים שירותים צור קשר