מדריך עסקיםלוח אירועיםדרושיםנדל"ןיד שניהרכביםהקניון הכתוםכתום TVהוספת עסק
התחברות

התחבר / הרשם



שכחתי סיסמא
חדשות
מזג האוויר

טועמים זהב
הסיפור של יקב שילה



  מאת חיים הלפגוט

בכנס היין אשר עסק בנושא מיתוג היין הישראלי אותו סיקרתי כאן באתר בהרצאתו של פרופ' ברודי (אחד האחראים למיתוג היין הניו-זילנדי) על האתגרים העומדים בפני התעשייה הישראלית, הוא הבהיר "שאי אפשר שיהיה יין ללא מורשת..." והוסיף כי "כאשר מדובר ביינות איכות, הסיפור ולא הזן של הענבים, מוכר יין... "
"מהו הסיפור?"
אינטואיטיבית, הסלוגן שפרופסור ברודי העלה לגבי יינות ישראלים היה: 
Wine From an Ancient Wine Producing Region New World

אם בסיפורים ובמורשת עסקינן, אין הרבה סיפורים מעניינים מאלה של יקב שילה.



   האנשים



זהו סיפור על קבלן בניין, עמיחי לוריא שמו, אשר בזמנו החופשי ייצר יין בביתו. אוטודידקט, אשר מלבד קורס מעשי לעשיית יין ביקב שורק לא עבר הכשרה פורמאלית של יינן. הרי להנאתו בלבד הוא מייצר את היין... 


עמיחי לוריא. הקבלן שהפך ליינן

זהו סיפור גם על עורך דין מקסיקני, ד"ר למשפטים - למען הדיוק, אשר פנה לעולם העסקים ואף הצליח בו יפה. עורך הדין הוזמן לביתו של הקבלן בנסיבות חברתיות וכאשר נוכח לדעת שהבלנד הבורדולזי המשובח אשר בכוסו אינו אלא יין ביתי שייצר הקבלן, מיד הציע למארחו להיות היינן של היקב החדש אותו הוא עצמו עומד להקים בארץ ישראל "למען הנשמה". שמו של עורך הדין הוא ד"ר מאיר שומר. 


ד"ר מאיר שומר (מימין). על הבמה של 'אשכול הזהב 2012'

היקב שהוקם הוא יקב שילה והשנה - 2005. עמיחי משמש הן כיינן והן כמנכ"ל היקב ובעליו שותף להחלטות החשובות. האהבה של עמיחי ליין וליקב לא יודעת גבול: יום עבודה רגיל שלו אורך כ- 18 שעות פלוס 6 שעות תכנונים וחלומות שכולם מוקדשים לנושא... 
את החסר בתיאוריה ובניסיון עשיית יין מילא היינן איתי להט אשר יעץ באופן קבוע בבצירים של 2008 ו-2009 ואשר ממשיך לשמש כיועץ בעת צורך. טביעת אצבעותיו של איתי ניכרים בסגנונות היינות המיוצרים. 



  המקום


ספר יהושע מציין כי שילה נכללת בנחלת שבט מנשה ושאוהל המועד הוקם שם. מתקופת ההתנחלות ועד הקמת ממלכת ישראל ע"י דוד שימשה שילה כמרכז הדתי-פולחני וכבירת שבטי ישראל. 
שילה ממוקמת ליד דרך האבות הקדמונית אשר עברה בסמוך לשדרת ההר מבאר שבע בדרום ועד הגלבוע בצפון וכיום מהווה את תוואי כביש 60. עמק שילה מהווה את הגבול הגיאוגרפי בין הרי יהודה הגבוהים והגבעות של השומרון הדרומי. ספר שופטים מתאר את בני שבט בנימין חוטפים את בנות שילה אשר חוללו בכרמים לאחר סיפור פילגש בגבעה - מסורת אשר השתמרה בעיירות בורגונדי הקטנות, אלא ששם חטיפות הנשים נעשות במרכז הכפרים ליד המזרקות אליהם נזרקות גם עוברות אורח תמימות ע"י הכורמים שחוזרים מעבודות הבציר היומי. 



עמק שילה. היסטורית יצור יין עוד מימי המקרא

שורשים קדומים יקב עכשווי. אתר היקב מציין כי "יין תמיד היה חלק מהמסורת היהודית, ושפע הגתות מתקופת המקרא אשר התגלו באזור בו שוכן היום הישוב שילה הן הבסיס הטבעי ליקב שילה המודרני. השור (הלוגו של היקב- ח.ה) הוא הסמל של שבט יוסף. כוח, תשוקה, עוצמה פנימית, ענווה, אופי וריבונות המיוצגים בשור, הם חלק בלתי נפרד מהמהות של יוסף ושילה. השור בלוגו של היקב מייצג את ההיסטוריה שלנו, את היינות, את האופי והתשוקה שלנו לעתיד ולעבר. 
'בכור שורו הדר לו, וקרני ראם קרניו...' דברים פרק ל"ג, פסוק י"ז. 

גם אם יהיה מי שיראה במיקומו של היקב בדרום השומרון חסרון שיווקי, צריך לזכור כי אין צורך שמוצר יתאים לכל פלחי השוק. שיווק עניינו הצגת הייחודיות והמיוחדות במוצר והתאמתו לפלח השוק הרלוונטי.  אין הרבה אזורים בעולם שסיפור היין שלהם מעניין ואותנטי כמו זה של יקב שילה, וכל זאת עוד לפני שסיפרנו על איכות היין. 

חלק ניכר מהעבודה השיווקית בארה"ב כבר נעשתה: יותר מ-60 מקומות בארצות הברית נקראים "שילה" (חלקם בתוספת שם נוסף). הקרב המרכזי במלחמת האזרחים האמריקאית (Battle of Shiloh ידוע גם כ-Battle of Pittsburg Landing) נערך בשילה אשר בטנסי ב-6-8 באפריל 1862... ואפילו בתם של אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט נקראת שילה... ועוד לא הזכרנו את הקהילות הנוצריות הדתיות אשר עבורן יין המיוצר במקום של שבט מנשה - שם עמד המשכן הוא "סוף הדרך" עוד לפני שטעמו את המשקה. 



  איזור הגידול


הכרמים נמצאים בהרי שומרון, בשיפולי הגבעות ובעמקים בגבהים של 700-850 מטר מעל פני הים. לעיתם יורד שלג בחורף . הכפור החורפי אינו מזיק לגפנים הישנים. הקרה שמגיעה באמצע אפריל מתאספת בעמקים ומתעצמת ע"י רוח קרה שגורמת נזק אשר משמיד את הניצנים שמתחילים להנץ על הגפן. הכורמים פשוט מוותרים על הכרמים באזורי הקרה של האביב. הקיץ מאד חם עם הבדלי טמפרטורה ניכרים בין היום ללילה. באקלים המתואר ההבשלה היא איטית ושימור החמיצות של הענבים הוא טוב. 

רוב הכרמים ניטעו בקרקע "בתולית" בה לא נראה שהיה גידול כלשהוא במשך מאות שנים, אם בכלל - קרקע עם סלעים רבים שדרשה הכשרה וסיקול ממושך. תוך כדי שאנו צופים בצבי ארץ ישראלי מקפץ באזור, העיר עמיחי כי פעילותם של חזירי הבר מהווים בעיה לגידולים. 



קרקע סלעית שדרשה הכשרה וסיקול ממושך

הקרקע מכוסה בטרה רוסה ממספר סנטימטרים בודדים עד ל-7 מטרים. מתחתיה יש גיר רך או סלעים קשים. אילו זנים מתאימים לאדמות האזור עדיין לא ניתן לקבוע כיוון שאין מספיק ניסיון בגידול. זהו תהליך של עשרות אם לא מאות שנים, שדורש סבלנות, דחף ללמוד וחדשנות - אותן תכונות שמאפיינות גם את עמיחי. אציין רק שאדמה דומה מאפיינת את אזורי הקברנה סוביניון בקונוורה אשר באוסטרליה. עד שיושג ניסיון נוסף נראה שהמרלו מעדיף קרקע סלעית לעומת הקברנה סוביניון אשר מקבל את עוצמתו בקרקע עמוקה יותר. בדרך כלל (חוץ מב-2012) המרלו גם מבשיל לאחר הקברנה וגם עוצמתי יותר ממנו. היבול הממוצע של כרמי שילה מגיע ל-1.1 טון לדונם. 


פני השטח מכוסים אדמת טרה רוסה


ייצור היין


כדי להימנע מטעמים ריבתיים ביין עמיחי מנסה לבצור את הענבים (ואל תספרו למישל רולאנד...) לפני שהם מגיעים לשלב של הבשלת יתר. האסטרטגיה עלולה להיות קצת מסוכנת עם ענבים בעלי רמת פיראזין גבוהה. את המיצוי הוא מעדיף לעשות ביקב - הן ע"י השריה קרה והן ע"י השריה לאחר התסיסה, בעיקר של זני הקברנה סוביניון והמרלו. 


הכותב חיים הלפגוט עם עמיחי לוריא

לצערי היקב לא מייצר יין מענבי האזור בלבד אלא, על פי התפיסה האוסטרלית, עמיחי מנסה לייצר את היין הטעים ביותר ולאו דווקא האופייני ביותר לאזור. היין מופק מבלנדים של ענבים משילה - כרם בן זימרה, סאפסופה, מבוא חורון, כפר יובל, דולב ואחרים. גם אם היין שנעשה ע"י ערבוב ענבים מאזורים שונים טעים (גראנג' האוסטרלי מהווה גם הוא תוצר של ערבוב אזורי) חבל שאין יין אשר מבטא את הטרואר המקומי. 

פחות מ-10% מהיצור נעשה עבור מותג פרטי: אנשים שמזמינים יין לאירועים ספציפיים (ולפעמים אף קובעים את הבלנד), יינות למסעדות ואף – הודה עמיחי - ליקבים אחרים אשר חלקם לא מזכירים את יקב שילה על התווית. 
תופעה מעניינת היא של ה-negotiant העברי, חברתWine & Friends : טועמים את היינות בחביות ויוצרים בלנדים מיוחדים עבורם אותם הם משווקים לצרכנים עם תווית שלהם או בכלל בלי תווית, על פי טעימות. טעמתי בלנד מפתיע שהורכב משישה זנים, כולל שרדונה. 



היינות

היקב מייצר כ-80,000 בקבוקים בשש סדרות: 


שרדונה 2011
היין בנוי על חמיצות פירותית גבוהה ומרעננת, מינראליות אשר לא כל כך מצויה במחוזותינו ומה שמרגיש כרמת סוכר שיורי די גבוה. תחושת היין היא של יין חצי יבש. ליין גוף שנוטה למלא וארומות בעלות עוצמה בינונית, מאחורי החמיצות מתחבאים פרחים, דבש וקצת פירות טרופיים.יין כיפי.שווה את מחירו של כ-70 ₪. 




סדרת מור
בלנד של קברנה סוביניון, מרלו וברברה, מחירו לצרכן כ- 60 ₪. עמיחי רואה ביין זה אמצעי להגדיל את שתיית היין בארץ. יין entry level ברמה טובה ומחיר סביר. 



מור 2008
ליין ארומות אופייניות של קברנה סוביניון עם ארומות ירוקות של עלי דקל עם פרי אדום. החמיצות מרעננת (מהברברה, העיר עמיחי) , טאנים בשלים עם גוף (תרומת המרלו) בינוני פלוס אשר מאזן את היין. הסיומת בינונית. יין entry level מכובד בהחלט. 


סדרת שור
יינות זניים מקברנה סוביניון, ברברה ומרלו, כאשר לא כל שנה מייצרים את כל הזנים, מחירם לצרכן כ-80 ₪. 




שור, מרלו 2008
האף נפתח עם ארומות ירוקות (הריחות הירוקים, חלקם נעימים ביותר, עוברים כחוט השני בטעימות כל היינות. האם זאת אינדיקציה לבציר מעט מוקדם?) אשר מתחתן עולים ריחות של פטל,דובדבן, תבליני עץ, פלפל ואגוז מוסקט. טקסטורה עגולה ומשיית (אפיון נוסף של יינות הטעימה). יין נוטה לאלגנטי. חסר קצת אחיזה. 

שור, ברברה 2010 
ענב הברברה מאופיין בצבע כהה. חמיצות גבוהה אשר הופכת אותו לענב מתאים לאזור חם וטאנים נמוכים. הארומות של דובדבן חמוץ מזכירות קצת גם את הסאן ג'ובזה. יין לאוכל. הוא יתמודד יפה עם פסטה טרייה ורטבים מבוססי עגבניות. 

שור, קברנה סוביניון 2008
מאחר ורוב הענבים לייצור יין זה באו מכרמים בשילה הוא נותן לנו הצצה לטראור המקומי. יין מורכב המשדר עוצמה ובשלות. לא ריבתיות. האף מגלה את ספקטרום הפלפל של הענב בתוספת פירות יער, מנטה וקרמל, פרי שחור ואדום. כל המרכיבים המבניים של היין מאוזנים ברמות גבוהות אם כי האלכוהול הגבוה קצת מורגש בתחושת מתיקות מדומה. זה באמת השור של הסידרה. 


לג'נד
בלנד קבוע של שיראז, פטיט ורדו ופטיט סירה. יין נגיש, בעל עוצמות חזקות של ארומות וטעמים, מתחנף עם תחושת מתיקות אשר מתאימה לחייך הישראלי. הגרסה של 2006 זכתה במדליית זהב בתחרות אשכול הזהב. מחירו לצרכן כ-100 ₪. 




לג'נד 2009 
אשר הבלנד שלו כולל גם מרלו. יין מאוזן עם גוף מלא והרבה גליצרול אשר יוצרים טקסטורה משיית ועגולה. ליין טאנים מודגשים אך בשלים עם עוצמות חזקות של ארומות וטעמים המאופיינים בפרי שחור, פירות מיובשים, טבק ותבליני עץ. טעים. 


סדרת סוד
סדרת רזרב של יינות זניים מקברנה סוביניון, שיראז, פטיט ורדו ומרלו, כאשר לא כל שנה מיצרים מכל הזנים. כל הזנים משנת 2008 זכו במדליית זהב בתחרות אשכול הזהב. מחירם לצרכן כ-120 ₪. היין בהחלט שווה את המחיר. 
לדידי זאת הסדרה אשר מבדילה בין גברים לילדים ומציגה לשוק יינות מצוינים. הגישה המסורתית של חינוך לשתיית יין גורסת שיש להתחיל עם יין פשוט - כמו המור של שילה ואחר כך השותה יפתח התעניינות ורצון ליינות פרמיום. אותה שיטה הייתה מקובלת בעולם הוויסקי: קודם בלנד ומשם השותה יתפתח לסינגל מאלט. לאחרונה הגיעו למסקנה ששני השלבים האלה לא נחוצים. ישנה הענות להתחיל את ניסיון השתייה בסדרות הפרימיום בלי לעבור דרך סדרות זולות קודם. 
יכול להיות שההתנהגות המתוארת היא תוצאה של טרנד ה-Premumisation של העשור האחרון על פיו הצרכנים עוברים לצרוך פחות אך מצרכים יקרים יותר. 


איני רואה שום סיבה מדוע צרכני ישראל לא יכולים להתחיל את קריירת שתיית היין ביין טוב, מורכב, בעל עוצמות מפתות של ארומות וטעמים כפי שמציגים יינות הסוד. עדיף לשתות פחות אך מאיכות טובה. בתחום יינות הפרימיום יש לתעשיית היין הישראלי מה למכור. יינות הסוד של שילה יכולים להתמודד יפה עם יינות מיובאים בתחום המחירים ואף גבוה מ-120 ש"ח. 




ינואר, 2013

רוברט פרקר- מבקר היין המפורסם ביותר בעולם, ומי שמוביל את אחד ממגזיני היין הנחשבים ביותר,
טעם וביקר את יין המרלו סוד ריזרב 2009, והעניק לו ציון מדהים של 90 נקודות. להכרה הרמה כזו
זכו בעבר רק בודדים מיינות ישראל (יתיר, ירדן, קלו דה-גת ).


הביקורת (בתרגום מאנגלית):
שילה, מרלו סוד ריזרב 2009
יין שולחני, מרלו אדום יבש
מהרי יהודה, ישראל

"יין מרלו סוד ריזרב יושן באלון חדש למשך 20 חודשים. למרות היישון הארוך, עובדה זו מופיעה בצורה יפה באיזון
טוב. אין בקושי אינדיקציה לאורך היישון. קטיפתי ובמרקם מלטף, היין חלק בפתיחה, עם קצת עצמה בגימור- שאותו
הערכתי מפני שנתן ליין חיוניות. יש לו שמץ טעם צמחי תבלין, אבל הוא לא מסיח בכלל. בפתיחה היין לא מאוד
מרוכז, אך בהמשך קורם יפה עור וגידים, והשילוב של עדינות וסולידיות עושה אותו מושך ביותר. ככל שהבקבוק
היה פתוח, כל הציון עלה יותר. מאמץ יפה ביותר. לשתות עכשיו- 2019

היקב, שנמצא יחסית מתחת לרדאר (נוסד ב-2005) עם היינן עמיחי לוריא, שנמצא אף הוא מתחת לרדאר, הולך
וצובר עניין. עם שימוש בגפנים הגדלים בגובה רב (800 מטר) במדבר יהודה, יקב זה תופס יותר ויותר מקום בזירה,
ורק זקוק למעט יותר זמן לעיגול פינות. סדרת היין הנוכחית מפגינה את היכולות שלהם. אני מתחיל לצפות לתצוגה
שלהם מידי שנה, והם בהחלט מפגינים פוטנצייאל ראוי לציון. הכל נראה שקול ועשוי היטב.
"
 
























סוד, פטיט ורדו
2008

בבלנד 98% פטיט ורדו ממבוא חורון ו-2% שרדונה. היין נפתח יומיים לפני הטעימה. בבורדו הפטיט ורדו מבשיל מאוחר, לאחר הקברנה סוביניון ולכן סיכויי ההבשלה שלו שם הם אחת לשלוש שנים. כאן היין מציג את כל אפיוני הזן הכוללים גוף מלא צבע כמעט שחור וארומות מפתות של סיגליות. הגוף, הצבע והארומות הפרחיות הם הסיבה להוספת הזן לבלנד הבורדולזי, בעיקר במרגו בו היינות קלים יותר. היין מדויק, סמיך, ובטקסטורה קצת מזכיר את הגראנג' האוסטרלי המפורסם. האף מציג גם את הירקרקות האופיינית ליינות הטעימה בתוספת שוקולד מרירי. מעניין יהיה לראות את התפתחות היין על פני ציר הזמן. לאוהבי יין סמיך ושחור - לרוץ ולקנות. היין הזכיר לי קצת את הפטיט ורדו שאפשרו לי לטעום ב- Château Lascombes, מרגו ב- 2009. (שם הוא שימש חלק מהבלנד הבורדולזי של היקב). אפשר להעמיד את היין מול כל אחד מיינות הפטיט ורדו שיוצרו בארץ. שאפו! 

סוד, מרלו 2008
יין הטעימה. עמיחי רואה במרלו את הזן המאתגר ביותר בארץ בו יש שונות משמעותית אפילו בין שורות שונות באותו הכרם. הפרי עבר מיון קפדני והתסיסה הסתיימה בחביות. יין עוצמתי עם מבנה ברור, טאנים בולטים אך בשלים, גוף מלא עם הרבה גליצרול, טקסטורה הדוניסטית. ליין שלל ארומות וטעמים של פרי שחור ואדום. בולטת הירקרקות של הזן. פרחוניות, שזיף, דובדבנים טריים, קפה שחור, תבליני עץ לצד וונילה. יין, יין. 


מוסאיק
הסופר פרמיום של היקב אשר מיוצר בשנים טובות ומורכב מבלנד של מרלו, קברנה פרנק, קברנה סוביניון, פטיט ורדו ופטיט סירה. מחירו כ-250 ₪ . 




מוסאיק 2007
יין הדוניסטי ועוצמתי עם רבדים רבים של טעמים וארומות מתפתחות תוך כדי שתייה. יין מרוכז באופן יוצא דופן (מהז'אנר של Sycra מקלו דה גת) אשר הארומות והטעמים שלו כוללים ירוקת של פלפל, ליקריש, פרחים, פרי שחור וכהנה וכהנה. טקסטורה עגולה עם טאנים מאסיביים אך בשלים. ניתן לאכול אותו עם מזלג...יין מצוין לאוהבי הז'אנר. 

הרושם שאני נשארתי עמו לאחר שני ביקוריי ביקב הוא שהיקב רק ימשיך וישתבח עם הזמן. כדאי לעקוב אחריו.





יקב שילה
א"ת יישוב שילה, בנימין
www.shilohwinery.com
02-9400736
050-3422268

sales@shilohwinery.com








מאמרים נוספים



 

 

 

 

   
עיצובי מג'נטה
כרטיס ביקור- מייצגים את העסק בכבוד

קמח יצהר
קמח שלנו! קמח הארץ, מתבואת הארץ

  שמן חובה בבית
נפלאות הלבנדר.
שפע בריאות
שמע ישראל
סיפור בתרגום
מתן פתרונות חימום
לקצץ עד 80% בעלויות החימום

 
 

 


 

 

         

כתוב תגובה