מדריך עסקיםלוח אירועיםדרושיםנדל"ןיד שניהרכביםהקניון הכתוםכתום TVהוספת עסק
התחברות

התחבר / הרשם



שכחתי סיסמא
חדשות
מזג האוויר

אם הבנים שמחה ♦ על אימהות ודרכי רפואה

 

ידיים של אימא

הרופאים ציפו שיהודה יתחיל ללכת בגיל חמש, אבל הנחישות והאמונה של אימא שלו הביאו אותו לצעוד כבר בגיל שנה ותשעה חודשים 
 רחל ששון, מטפלת בשיטת הקרניו-סקראל, מספרת על הורות לילד בעל תסמונת דאון ועל הדרך שלה לרפא   

פורסם במגזין לנשים "הלל" | חנה נקי


"כשהבת הגדולה שלי הייתה בת חצי שנה היא חלתה, ובמשך חמישה שבועות סבלה מחום גבוה", מספרת רחל ששון (63), מטפלת ומתמחה בטיפול בילדים. "הרופאים לא ידעו מה יש לה. הגענו לבית החולים, נתנו לה את כל האנטיביוטיקות ועשו לה צילומים עד שהוצרכו להזריק לה פניצילין. הייתי אימא צעירה ולא ידעתי מה לעשות, חיפשתי מישהו שיוכל לעזור לי. באותה תקופה הייתה לי שכנה תימנייה זקנה, והיא אמרה 'אל תדאגי, תביאי אותה אליי!' הבאתי לה את הילדה, והיא עשתה לה עיסוי מיוחד, חבשה אותה חבישה רפואית שנקראת 'גומט' בתימנית ואמרה לי 'הילדה כנראה נפלה על החזה. קחי אותה הביתה, תני לה אוכל ובבוקר היא תהיה בריאה'. הגעתי הביתה, נתתי לה בקבוק, ואחרי חמישה שבועות של אנטיביוטיקה הבת שלי קמה בבוקר כמו חדשה, בריאה לחלוטין, רגועה ושמחה.

"ואז נזכרתי שאכן הילדה באמת נפלה מהמיטה שלי וקיבלה מכה במקום שכיום אני יודעת שהוא הסטרנום, הבלוטה החשובה למערך החיסון של הגוף. מה שהאישה התימנייה הזאת עשתה היה בעצם עיסוי שהבריא את המקום. החלטתי שגם אני רוצה ללמוד לרפא כך. הלכתי לשכנה התימנייה והיא לימדה אותי הרבה שיטות טיפול על בסיס הרפואה העתיקה. התחברתי מאוד לנושא והתחלתי לעסוק בריפוי – כל הילדים שלי זכו לעיסויים, וגם ילדים אחרים שהגיעו לקבל טיפול. עד היום אני משתמשת גם בשיטות הטיפול המסורתיות שקיבלתי ממנה".


לא השלמתי עם המציאות
כל מי שייכנס אל חדר הטיפולים החמים של רחל ירגיש מיד שמעבר למטפלת רגילה ניצבת מולו אישה מיוחדת. יש שיתלו את קסמה בידע ובניסיון הרב שרכשה, אבל קול קטן בתוכי אומר לי שיש ברחל משהו מעבר ללימודים ולשנות עבודה מאומצות. יש בה אינטואיציה, רגישות, הזדהות עמוקה עם הזולת ורצון כן לעזור, להרים. לרפא.
ברווקותה עבדה רחל כטכנאית זיהוי פלילי במשטרת ישראל, היא הייתה האישה הראשונה ששימשה בתפקיד זה. לאחר נישואיה עברה לפסגות ועקב המחויבות לביתה עזבה את תפקידה במשטרה. רחל ילדה חמישה ילדים, וכשנולד בנה השישי, יהודה, התגלה כי הוא לוקה בתסמונת דאון.

 

"כשיהודה נולד כל האנשים אמרו לי 'יופי, ה' ידע איפה להביא אותו – בדיוק אצל המטפלת!' אך למעשה זה היה משבר גדול, הגבתי קשה. לפני עשרים ושתיים שנה גם המצב היה אחר, הרופאים המליצו על ניתוח לב לתינוק וקצת פיזיותרפיה ואמרו שחוץ מזה אין הרבה מה לעשות".

אבל רחל היא לא מהאנשים שיהיו מוכנים לשמוע "אין מה לעשות". גם היום כשהיא מדברת על כך רואים בעיניה את הנחישות ההיא, שסחפה אותה לתוך ההחלטה ששינתה את חייה.

"החלטתי שאני הולכת לקדם את יהודה", מספרת רחל. "מובן שעשיתי לו את העיסויים שלמדתי מהזקנה, אבל בנוסף עליהם הלכתי ללמוד שיטות ברפואה משלימה, כי לרפואה הקונבנציונלית לא היה אז הרבה מה להציע. באותם ימים פירשו את הלימודים שלי בתור צעד של חוסר השלמה עם המציאות. זה נכון, לא השלמתי עם המציאות, אבל לא מתוך ייאוש, אלא מתוך תקווה".

רחל ששון


אימהוֹת בעיניים עצובות

למרות שאנשים בסביבתה של רחל תהו על החלטתה, היא למדה כל מה שיכלה כדי לסייע לבנה: קינזיולוגיה (מבוא למוח אחד), ארומתרפיה (רפואה בשמנים), צמחי מרפא והתעמלות מתקנת – ספורט לנכים. לאחר שהתמחתה במקצועות אלה למדה אוסטאופתיה (ייצוב מבנה השלד והשרירים), שילדי תסמונת דאון זקוקים לה מכיוון שהגוף שלהם חלש וטונוס השרירים שלהם נמוך. הלימודים כללו גם נטורופתיה ודיקור סיני.


מאיפה שאבת את הכוח לקום ולהתמודד?

"הייתה תקופה שהייתי ממש על הפנים, אבל ידעתי שאם אני לא אקום ואאסוף את עצמי, אף אחד לא יעשה את זה. היה לי ברור שאני לא משלימה עם מציאות של אימהות מבוגרות שמובילות בן עם תסמונת דאון שהוא כבר בחור, מאכילות אותו, מנגבות לו את הפנים, מסדרות אותו – לא יכולתי לראות את זה. יהודה יהיה עצמאי, ואני אעזור לו להגיע לזה. שילבתי את יהודה במסגרת לימודים רגילה, כי ילדי תסמונת דאון לומדים מחיקוי, וככל שהחיקוי נורמטיבי וגבוה יותר – כך תהיה רמת התפקוד שלהם.

רחל למדה גם משיטותיו של פרופסור ראובן פויירשטיין שטען שהלמידה של ילדים עם צרכים מיוחדים אינה נפסקת. במסגרת 'מכון אל"א' (אנשים למען אנשים) שהקים – יהודה לומד מקצועות גבוהים כמו מוטוריקה, פיזיולוגיה וחקר המוח. דמות נוספת ממנה למדה רחל היא אילאיל לדר, אימא לילדה עם תסמונת דאון, שטוענת שצריך לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרת נורמטיבית, על מנת להציב להם רף לחיקוי. אם החברה לא מקבלת את הילדים הללו – המאמץ של ההורים עלול להיות לשווא.

"לפני כשני עשורים היו עלבונות ופגיעות בילדים עצמם וגם לא הייתה מודעות לצורך בסיוע למשפחה כולה, לילדים האחרים שסובלים מהזנחה מאולצת עקב הצורך להשקיע זמן רב יותר בילד הפגוע. זכור לי מקרה שבאה אליי אם לילד עם תסמונת דאון בניסיון לעודד אותנו, אך עיניה היו מלאות עצבות וזה כמובן לא היה מעודד", מספרת רחל.

רחל החליטה להרים את הכפפה וליזום את הקמת עמותת "לב בנימין" שפועלת במטה בנימין "עם הילדים היקרים שנמצאים בלב של כולנו". כדי להקים את העמותה הצטרפו אליה הורים נוספים לילדים בעלי צרכים מיוחדים מיישובי בנימין, וכיום העמותה גדולה ומונה צוות עובדים וצוות מתנדבים גדול. "כולם עושים עבודת קודש", מתארת רחל, "דואגים לארח את המשפחות בשבתות באולפנת עפרה, מוציאים את הילדים לנופשונים, מארגנים שבתות לילדים בכל מיני מקומות בארץ ומפעילים קייטנות נפלאות לגילאים שונים בפסח ובקיץ. הפעילות המבורכת הזו מקלה מאוד על ההורים, הם יכולים לצאת לנופש בזמן שהילד שלהם נהנה בעצמו".


שפן הניסיונות של שיטת השילוב

במקביל להקמת העמותה המשיכה רחל בלימודים והחלה לטפל בילדים נוספים הסובלים מנכויות שונות ולהעביר שיחות עידוד והדרכה לאימהות.


 

רחל ששון "הגיעו אליי נשים שבורות, בוכות, עם ילדים בידיים, וכולן שואלות: 'איך מקבלים את הילד הזה? מה עושים?' הייתי מעודדת אותן, מראה להן את הבן שלי ואומרת – תראו, זה אפשרי! אגב, אותה אישה שהגיעה אליי אז כדי 'לעודד אותי', ראתה את הבן שלי חמש שנים אחר כך בטקס יום העצמאות. כולם עמדו והסתירו לו את הבמה, והוא רצה מאוד לראות וניסה לעשות הכול כדי להצליח. האישה הזאת ראתה את הרצון שלו, את העצמאות שלו, וכל כך התפעלה ממנו. היא תפסה לי את היד ואמרה – כל הכבוד לך, את עושה את הדבר הנכון.








 

"ילד צריך לצאת לגינה, למשחקים, עם ילדים בני גילו, ולהיות פעיל", מפרטת רחל את ה"אני מאמין" שלה. "אם הוא יעמוד בצד לא יצא ממנו כלום. הוא יישאר הילד הנכה שאף אחד לא רוצה לשחק אתו ושלכאורה לא מסוגל לעשות שום דבר. בסדר, הוא אף פעם לא יוכל ללמוד דף גמרא. אבל תני לו את מה שהוא כן יכול להיות: תני לו את הביטחון, תני לו גירוי, כי ברגע שאנחנו עובדים על הגוף – בזה גם מפתחים את האקסונים (המסרים) שבמוח. הילד יתחזק, וממילא גם היכולות הקוגניטיביות שלו ישתפרו".


האם ההפעלה הזאת הוכיחה את עצמה?

"ציפו שהבן שלי ילך בגיל חמש, והוא הלך בגיל שנה ותשעה חודשים, וכל זה עם מום קשה בלב וטונוס שרירים נמוך מאוד. הוא כבר היה הוכחה לכך שבעקבות הטיפול והגירויים, אפשר להשיג תוצאות ברמת התפקוד. ברמת הלמידה הקוגנטיבית – זה היה בידיים של בית הספר שהוא למד בו, ואמנם לא היו הצלחות ברורות, אך באופן יחסי השילוב היה טוב למדי. צריך לזכור שכל זה היה פעם, ויהודה היה 'שפן הניסיונות' של השילוב. מאז עברו כבר שני עשורים שבהם אני עובדת עם ילדי תסמונת דאון, ורואים בבירור שבעקבות הטיפול הם במקום אחר מבחינת היכולות, וכמובן גם מבחינת השילוב. אמנם אי אפשר להוציא את התסמונת, אבל אפשר לחיות אתה, ולחיות טוב".

יהודה כיום בן עשרים ושתיים. הוא ממשיך בלימודים במסגרת מכון "פוירשטיין", המכשיר בוגרי תסמונת דאון להיות בין השאר מטפלים באוכלוסייה בוגרת. גם כיום רחל ממשיכה לטפל בבנה, בעיקר בטיפול קרניאלי (ראי מסגרת) שהוא אוהב. רחל שמחה כשהיא מספרת על רצונו להקים בית ולהתחתן: "כיום זה כבר מקובל והלוואי שנזכה, ודאי שאני בעד. לראות את המקום הבריא שאליו הוא הגיע – זה משמח מאוד".

"חשוב לי לציין כי ההורים מכשירים את הילדים להיות עצמאיים ולשרת את עצמם, על מנת שלא יהפכו לנטל על החברה", היא ממשיכה. "לכן חשוב מאוד שהחברה תקבל אותם כשווים גם בשונות שלהם. ילדי תסמונת דאון הם אמנם כוח עבודה זול יחסית, אבל יש בו הרבה ערך. אני קוראת למעסיקים לפתוח את לבם ולקבל את הבוגרים לתוך מסגרת של עבודה. זה נותן להם המון, וגם ההורים מקבלים תמורה לעבודתם המאומצת במשך השנים".


לסבול זאת בחירה

ההצלחה של יהודה איננה סוף דבר בעשייה של רחל, יש לה עוד מה לחדש, לפעול, ליזום ולהקים. "יש לי חלום להקים מרכז טיפולים אלטרנטיביים לילדים בעלי תסמונת דאון, אבל אני מחכה שמישהו ירים את הכפפה וייתן תקציב. הכנתי תמציות מיוחדות מצמחי מרפא בשביל לטפל בילדים, ואחרי הרבה ניסיונות הגעתי לנוסחאות טובות מאוד שעוזרות להם במקום האנטיביוטיקה. אפילו אם רק בשבעים אחוז מהמקרים הן יסייעו – זה כבר שווה.

"הילד שלי בעצם נתן לי להבין שהייעוד שלי הוא לתת את העזרה הזאת. מתוך הניסיון הפכתי להיות שליחה לטפל, לעזור לילדים וגם למבוגרים. איך אומרים? 'תשאל בעל ניסיון ואל תשאל רופא'. כשנותנים לך תפקיד משמים, אתה בא מתוך ניסיון. ואפילו רק מתוך ההיכרות עם הנושא אני יכולה לעזור".


בהיותך מטפלת את מקבלת עלייך אחריות להחלטותיהם של אחרים. מאיפה האומץ?

"נכון שזאת הרבה אחריות, אבל יש גבולות. אם יש אנשים שאני לא יכולה לטפל בהם, אני אומרת מראש. אני בקשר עם רב גדול ואתו אני מתייעצת במקרים שבהם יש לי ספק כיצד לטפל, אם בכלל. ניסיוני רב השנים נותן הבנה מי המטופל שעומד מולי, מה החוויות שלו בחייו ומה עבר עד שהגיע אליי, ובהתאם לזה אני מטפלת. חשוב לציין שהדבר החשוב ביותר להצלחת טיפול הוא שלמטופל יש נכונות להירפא. יש אנשים שכבר חיים את הסבל שלהם ואינם מוכנים להשתחרר מהכאב. כדי להגיע לטיפול צריך להבין שלא צריך לסבול, שיש לנו בחירה להתמודד עם הקושי, וטיפול יכול לעזור".


אז מה עושים כשעולים קשיים?
"צריך לדעת שיש תקופות כאלה בחיים, וקושי הוא מקום לצמיחה. כולם יודעים שאנשים שלא חוו קושי הם לפעמים אנשים מפונקים שאינם מבינים את הזולת. בעיניי, הידיעה שהקושי בונה ושמתוכו תוכל לתת לא רק לעצמך אלא גם לזולת – מחזקת מאוד".


 

 

קרניו-סקראל

המערכת הקרניו-סקראלית היא מערכת מבוססת מדעית שפיתח בארצות הברית במאה הקודמת רופא אוסטאופת ששמו ויליאם סאתרלנד.המערכת מורכבת מהמוח, חוט השדרה, נוזל המוח, קרומי המוח והעצמות שסביבם.

קרניו-סקראל הוא טיפול במגע ידיים, עדין אך עוצמתי, שבו המטפל מקשיב דרך ידיו לגוף המטופל ומזהה חסימות ומתחים. קרניו ((cranium– גולגולת, סקראל (sacrum)– עצם העצה. הטיפול מבוסס על ההנחה שלגוף יש פעימה פיזיולוגית, שמקורה בנוזל המוח ועמוד השדרה.

במהלך הטיפול המטפל עורך אבחון ידני של הפעימה. הנחת היד מאפשרת למטפל לחוש את איכות הפעימה, ועם שימוש בטכניקות מגע מסוימות היא "מרמזת" לגוף היכן נמצא חוסר האיזון וגורמת לו לאזן את עצמו.

שיטת קרניו-סקראל מטפלת הן בבעיות פיזיות והן בבעיות נפשיות: כאבי גב קשים, פריצת דיסק, מיגרנות, בעיות יציבה ובעיות עמוד שדרה, כאבי צוואר, אי שקט ועצבנות, בעיות רגשיות, עייפות יתר, פגיעות מתאונות, מחלות כרוניות קשות, מחלות נשים, דיכאון, מתח נפשי, התאוששות אחר מחלות, אפילפסיה, בעיות פוריות, זיהומים בגוף, בעיות ילדים כגון היפראקטיביות, בעיות ריכוז, אסטמה, קשיי למידה, ילדים אחרי לידה קשה וטראומה.

בעקבות הטיפול יכולת הריפוי של הגוף מתחזקת משמעותית והגוף חוזר להיות מאוזן.




 
 

 

                                                                                                                                                                                                         
 
רחל ששון

רחל ששון טיפולים ומוצרים מן הטבע

,
אתר: www.dkatom.co.il/rahelsason
מייל:  rahelsason@walla.com 

רחל ששון

 





 

 


תגובות כתוב תגובה

  

מאמרים נוספים


 

מרכז הילה
 

יהודית בן מנחם

 
רב שנתי

 

 

דורון המנעולן  

ג’קסון ושות’ עורכי דין ונוטריון

 

להעניק מתנה לעצמי
מרכז הילה - נעמי לביא
להגיע ליחסים פתוחים עם ילדינו המתבגר - יהודית בן מנחם מכינים את הגינה לשנת שמיטה- חשיבות התבססות דווקא על צמחים רב שנתיים משה שקלנובסקי דורון המנעולן-  מה לעשות לפני שקוראים למנעולן איך לוודא שצוואתך אכן תימצא עם פטירתך? ומהו "טופס אריכות ימים"?