מדריך עסקיםלוח אירועיםדרושיםנדל"ןיד שניהרכביםהקניון הכתוםכתום TVהוספת עסק
התחברות

התחבר / הרשם



שכחתי סיסמא
חדשות
מזג האוויר

האבן הירושלמית ומשמעותה כיום

 

מאת: אסף בן דור

"והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוהים" (בראשית כ"ח)
 

ימיה של האבן כחומר בניין הם כימי הציביליזציה האנושית. לצד חומרי בניין אחרים ששמשו את האדם, תפסה האבן את המקום החשוב ביותר. היא איננה נרקבת כמו העץ, ולא מתפוררת כמו החימר, אלא משתמרת לאורך זמן. גם המרקם שלה לא מאבד מחִינו, לעיתים קרובות אף ההיפך, הוא מקבל ברק וחן רב עם השנים. המסיביות של האבן, יחד עם אי התבלותה, מעבירים אלנו דרך האבן תחושה של נצח.

אין תימה אפוא שבמקומות רבים בעולם שמשה האבן לבניית מקדשים, או מצבות. יחד עם זאת שמשה האבן לעיתים קרובות, גם לבניית בתי מגורים. במקומות בהם היא מצוייה יותר, השתמשו בה כמובן יותר. החל מהעולם העתיק, אתגרה האבן את המהנדסים והבנאים, וחייבה אותם לחפש דרכים שונות ומגוונות, להתמודד עם תכונותיה. למשל הפודיום (משטח מוגבה) של המקדש היווני שנועד לייצר בסיס יציב, על מנת, שהעמודים שהוצבו עליו לא ישקעו באדמה. בסיס העמוד אשר נועד להעביר את עומסי העמוד המסיבי לפודיום. כותרות העמודים, ליצור בסיס רחב, להצבת הקורה המסיבית והקרניז להרחיק את מי הגשמים. הקשת הרומית נועדה לתת מענה לקירוי מפתחים רחבים יותר מאלה שהציעו המקדשים היוונים, זאת על ידי סידור האבנים באופן קעור, אשר אינו מאפשר לאבנים ליפול (האמת ניתנת להאמר שקשתות הופיעו עוד לפני הרומיים, אבל הרומיים היו אלו שניסחו זאת לראשונה באופן גיאומטרי ועשו בה שימוש נרחב). את אותו דבר אפשר לומר על הקמרונות לסוגיהם שהתפתחו בימי הביניים.
 
כאשר החלו לבנות קומה על גבי קומה, כפתה האבן על המהנדסים והבנאים לדאוג שהפתחים ימוקמו זה ע"ג זה, על מנת שלא תהייה מסה כבדה מדי מעל מפתח. הבנייה בקומות התחתונות נעשתה עם אבנים מסיביות יותר, שיכלו לעמוד יציב על הקרקע וליצור בסיס לקומות העליונות יותר. ככל שגבה הבניין, נעשה שימוש באבן פחות ופחות מסיבית. שכן הצורך לשאת קומות מעל הלך ופחת, אבל המשקל שהוצב מעל הקומות התחתונות הלך וגדל.




בתמונות מימין: פלאצו מדיצ'י – ריקארדי, פירנצה, אדריכל: מיקלצו די ברתולומאו: אבן מסיבית בעיבוד גס בקומות התחתונות, הולכת ונעשית עדינה  בקומות העליונות. משמאל: פלאצו קייריקטי ויצ'נצה, אדריכל אנדריאה פלאדיו, מסה על גבי מסה, מפתח מעל מפתח מבסיסי העמודים ועד לראשי הפסלים.


דרך כל סגנונות הבנייה שעשו שימוש באבן, ממצרים העתיקה דרך האדריכלות היוונית והרומית הקלאסיות, הבנייה הרומנסקית, הגותית, אדריכלות הרנסנס, הבארוק והניאו קלסיציזם. כולם היו צריכים להיענות לאתגר שהציבה בפניהם האבן ותכונותיה. הגם שהתכנים התרבותיים לאורך כל התקופות האלה השתנו לבלי הכר, ועמם גם הטעם האדריכלי. האבן ותכונותיה המשיכה לכפות את הסדר שלה. סדר שלפחות מבחינה הנדסית היה נכון. אפשר לומר שכל הצורות הגיאומטריות שסקרנו ועוד, נולדו לא כדי לקשט את הבניין אלא לענות על צורך הנדסי. נוצר אפוא קשר בל יינתק בין החומר לבין הצורה.
 
בשלהי המאה ה-19 החל שימוש גובר והולך בבטון מזויין. חומר זה מאפשר סטרוקטורות אחרות לגמרי, מאותן סטרוקטורות שחייבה האבן ותכונותיה. כך הפכה האבן מחומר בנייה לחומר חיפוי. תהליך זה לא התרחש כמובן ביום אחד. הוא החל לקראת סוף המאה ה-19 ונמשך במאה ה-20. עם ההתייעלות בתהליכי ייצור ושינוע הבטון והברזל. כיום כמעט שלא נעשה שימוש באבן כחומר בנייה, אלא כחומר חיפוי בלבד. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות. העלות של חציבת אבנים גדולות ושינוען לצורך בנייה תהייה עצומה ביחס לשימוש בבטון. הבטון המזויין מעניק יכולת מרשימה יותר לבנייה לגובה. יחד עם זאת הבטון כחומר קונסטרוקטיבי תופס הרבה פחות שטח, וחוסך לנו מטרים רבועים רבים וחיוניים. וכמובן שיש חשיבות עצומה לבידוד ואיטום הבית, דבר שמתאפשר יותר כאשר הבנייה מבטון.
 
תקופת המעבר בה התחלפו חומרי הבנייה מאבן לבטון וברזל, חופפת למדי את התקופה של היציאה מחומות העיר ירושלים, של האוכלוסיות היהודיות ושאינן יהודיות בירושלים. כבר בימי המנדט הבריטי נחקק, חוק המחייב חיפוי אבן בבניינים שנבנו בירושלים. חוק שאומץ מאוחר יותר על ידי הרשויות בישראל. גם הטכנולוגיה של שימוש באבן עברה תמורה גדולה. לא עוד חציבת אבן אבן עם פטיש ואזמל. היום נחצבים הסלעים בעזרת כלים כבדים ומוכנסים למכונה, הפורסת את הסלע לפרוסות בדומה למכונה לפריסת לחם. אחר כך מוסיפים לאבן טקסטורה על פי הזמנה.

 
אנו רואים, שמצד אחד, חומרי הבנייה הקונסטרוקטיביים, הזולים, היעילים והמועילים ביותר כיום, הם בטון וברזל. מצד שני חומר החיפוי, שאנו מחוייבים אליו מכוח החוק הוא האבן. לאחר שנפרם הקשר בין חומר לצורה, והוליד לא מעט כיעור, כיצד נתמודד היום עם בנייה שנעשית בבטון אבל בחיפוי אבן? ישנן למעשה שתי דרכים מועילות, ואין לי כל כוונה לשפוט ביניהן.
 
דרך ראשונה לבוא ולומר: האבן היא רק חומר חיפוי ואנחנו לא נסתיר זאת! נתלה לוחות אבן על קירות הבטון כאילו היו כל חומר חיפוי אחר. פטורים נהייה מלתת מענה לבעיית המפתחים שעל האבן לקרות, כך ניתן אינטרפרטציה מודרנית לאבן.




תמונות בית מירושלים, אדריכל דוד שרקי. שימו לב לגודל המפתחים. אבן במתכונת הישנה מעל מפתח הייתה כמובן נופלת, אלא שאנחנו יודעים שהאבן קשורה לבטון ולכן היא מחזיקה ותמשיך להחזיק. כמו כן שימו לב לשימוש בבטון חשוף ולעמודי ברזל. אין כאן כוונה "לשקר" כאילו הייתה זו הבנייה באבן הישנה והטובה. יש כאן בנייה מודרנית למשעי, כשהאבן משמשת לה חיפוי.
 
 
דרך שנייה היא יותר סנטימנטלית ביחס לעבר: והיא לבנות על פי מה שהיה נכון בעבר. דהיינו שימוש באותן הצורות שהיו כורח הנדסי בעבר. לא מספיק להוסיף קשת פה וקרניז שם. הקומפוזיציה של הצורות צריכה להיות תואמת את האופן, שבו איתגרה האבן בעבר את האדרכלים, המהנדסים והבנאים.

         

                    

תמונת בית אחר בירושלים: אדריכלים סלומון משה ואסף בן דור. כאן נעשה שימוש בקשתות או באבן טרפזית כדי לקרות מפתחים, כמו בבנייה הישנה. "עמודי האבן" אשר עליהם נשענות הקשתות הם רק אבן לחיפוי, מאחוריהם פרופילי ברזל הנושאים את התקרה. וכן אומנות אבן להחזקת המרפסת הזיזית שעשוייה בטון ומחזיקה את עצמה הייטב בלעדיהן. גם כאן קיימת הקפדה למיקום מסה מעל מסה, אומנות המרפסות לא יבואו מעל פתח.
 
הגם שהאבן כבר לא משמשת יותר לבנייה, היא מתגלה כחומר חיפוי מצויין. ניתן באמצעות הקדשת מחשבה, וניסיון לחבר שוב בין החומר לצורה. להשקיע מעט יותר אהבה לכל פרט בחזית. כל זה בהתאמה ליכולות הכלכליות. אנו לא חייבים לעשות חזית מוזרה או צעקנית, רק כדי להיות מיוחדים. ניתן גם ליצור חזות נאה, התפורה לפי מידותיו של הלקוח, על כל המיוחדות והשונות שלו.
לא במיקרה המילים פָנִים ופְנִים בשפה העברית נכתבות עם אותן אותיות. דומני שיש לכך משמעות רבה. קיים קשר בין פני הבניין לבין המתרחש בפנים. בבחינת תוכו כברו, השקעת מחשבה בחזות החיצונית, והתאמתה לבית, תשפיע בהכרח על הקשר שלך לביתך. כמו שגם תשמח את עוברי האורח שיראו את חזית הבית. ממש כשם שחיוך על הפנים, עשוי להשפיע על התחושות הפנימיות כמו גם על הסביבה.

 
            
 
     

__________________________________________________


אסף בן דור אדריכלות ותכנון

אסף בן דור - אדריכלות ותכנון

תכנון, הוצאת היתרי בנייה, תכניות ביצוע, עיצוב פנים, פיקוח וניהול פרוייקטים. הכל מותאם לצרכיו של הלקוח המיוחד.

טל:  077-4030526
נייד:  054-4663304
מייל: asaph-b@013.net

אתר: http://www.asaphbendorarch.co.il/
 

 

 


מאמרים נוספים


 

שבלב-טרטנר אדריכלות ועיצוב פנים  

על המשקל

 
שפע בריאות

 

 

אתי קריו
   
שלווה במצפה
בנה ביתך - מחלום למציאות
שבלב-טרטנר אדריכלות ועיצוב פנים
הממתקים של הטבע
על המשקל

הרמב"ם -
אב הנטורופתיה

שפע בריאות

 

הנקה היא מימנות נרכשת.
'סבלנות' היא מילת המפתח

שלווה על ספר המדבר הצימר הראשון במצפה יריחו  
 

 

       

תגובות כתוב תגובה